בשיתוף: מכבי שירותי בריאות
תקופות מעבר בחיים מזמינות אותנו לעצור ולהתבונן: מה משתנה, מה חשוב לנו עכשיו ואיך מתמודדים עם אי-ודאות. אצל נשים רבות בשנות ה-40, אחת מתקופות המעבר האלה מתרחשת בגוף עצמו. המחזור שהיה צפוי מתחיל להשתנות: מגיע מוקדם או מאוחר, נעשה כבד יותר או מדלג על חודש. הבנה של מה שקורה בגוף, ולצידה של מה שלא אמור לקרות, יכולה להפוך את החוויה לפחות מבלבלת.
מה קורה בגוף?
פרימנופאוזה היא תקופת המעבר שלפני גיל המעבר. היא אינה "כיבוי" פתאומי של פעילות השחלות, אלא תקופה של תנודות הורמונליות ושינויים בביוץ. בחלק מהחודשים הביוץ אינו מתרחש כלל, וכשאין ביוץ משתנה ההשפעה ההורמונלית על רירית הרחם, והדימום יכול להיות כבד יותר, ממושך יותר או בלתי צפוי. לפי מכבי שירותי בריאות, שינויים בסדירות המחזור ובעוצמת הדימום הם מהסימנים המוקדמים והמרכזיים של התקופה, ולעיתים הם מופיעים עוד לפני גלי חום או הזעות לילה.
מה נמצא בטווח הצפוי?
שוני של כמה ימים באורך המחזור, וסת שנמשכת יום יותר או פחות מהרגיל, או דילוג חד-פעמי על מחזור, יכולים להיות חלק מהמעבר. בשלב מאוחר יותר עשויים להופיע מרווחים של 60 יום ומעלה ללא וסת. רק כשלא הופיעה וסת במשך 12 חודשים רצופים, מדובר בהגדרה של מנופאוזה.
הדגלים האדומים: מתי לא לחכות
הקשבה לגוף כוללת גם את היכולת לזהות מתי משהו חורג מהצפוי. לא כל דימום חריג אחרי גיל 40 הוא חלק מהפרימנופאוזה: פוליפ ברחם, מיומה, אדנומיוזיס, הפרעה בבלוטת התריס או שינויים ברירית הרחם יכולים לגרום לתמונה דומה. כדאי לפנות לבדיקה במקרה של דימום כבד מאוד או עם קרישים גדולים, דימום שנמשך יותר משבוע, דימום בין מחזורים או לאחר יחסי מין, או דימום שמלווה בסחרחורת, בחולשה או בכאב אגני חדש. כל דימום שמופיע אחרי שנה שלמה ללא וסת מחייב בירור רפואי, גם אם מדובר בכתם קטן וגם אם אין כאב.
עוד דבר שקל לפספס: דימום כבד שחוזר לאורך זמן עלול לגרום לחוסר ברזל ואף לאנמיה, שמתבטאים בעייפות, בחולשה ובקשיי ריכוז, תסמינים שנשים רבות מייחסות אוטומטית לתקופה עצמה.
לתעד כדי להבין
אחד הכלים המעשיים ביותר הוא תיעוד. כדאי לרשום את תאריכי התחלה והסיום של כל דימום, דימום בין מחזורים, את עוצמת הדימום ומספר התחבושות או הטמפונים, קרישים, תסמינים כמו כאב, עייפות או גלי חום, וגם תרופות ותוספים. המידע הזה עוזר לרופא/ה לזהות דפוס ולהחליט אילו בדיקות מתאימות. גם המידע על מתי התחיל השינוי והאם קיימים כאבים יעזור בבירור.
בדרך כלל הבירור מתחיל בתשאול, ובהתאם לתמונה יכול לכלול בדיקה גינקולוגית, ספירת דם, בדיקת ברזל ופריטין, בדיקת TSH לתפקוד בלוטת התריס ואולטרסאונד גינקולוגי. חשוב לדעת שבדיקת הורמוני מין אינה בדרך כלל הבדיקה שמאבחנת פרימנופאוזה בגיל האופייני, כי רמות ההורמונים משתנות מאוד; האבחנה מבוססת בעיקר על הגיל, התסמינים ודפוס המחזור. ולגבי ברזל, לא מומלץ להתחיל תוסף בלי בירור ואבחון של חוסר.
בשורה התחתונה
תקופת מעבר היא זמן טוב להקשיב לעצמך, אבל הקשבה אינה המתנה. אם אי-הסדירות נמשכת, הדימום מפריע לתפקוד או מופיע בין מחזורים, כדאי לקבוע תור. במקרה של דימום כבד מאוד, דימום עם סחרחורת או קוצר נשימה, או דימום אחרי 12 חודשים ללא וסת, כדאי לפנות בהקדם.
